"דור לדור יביא אומר" רוני לבנטל וג'ק
המפוחית!
א. מפוחית קטנה עם קופסה בצבע שחור והמפוחית היא בצבע כסף בצורת מלבן.
ב. היא המפוחית הכי קטנה בעולם.
ג. את המפוחית הביא ילד בן 8 בבלגיה למנזר ובמנזר היו כ 50 ילדים יהודים מבין 300 ילדים נוצרים עקב הנסיבות מידי פעם ילדים יהודים נלקחו. הילד שהיה לו את המפוחית הוא ביקש מימני ומשאר הילדים לשמור על המפוחית. המפוחית שימשה לכולנו להשמעת שירי פרידה.
ד. המפוחית עברה בין הילדים מיד ליד לפי התור הילד שלו הייתה שייכת המפוחית נלקח מאתינו והיא נשארה אצלי למשמרת עד היום.
ה.
"דור לדור יביע אומר"
|
אנחנו בחרנו בחפץ : טלית המשפחה
המראה החיצוני : טלית בת כ-80 שנה צבעה צהוב מיושן מעוטרת בפסי כסף בשוליה . בקצוות ציציות בצבע הבד , יש עליה מעט כתמים של יושן ומעט חורים קטנים שיצר הזמן .
תכונות\תפקידים: הטלית שימשה ומשמשת את בני המשפחה בשמונים השנים האחרונות בשמחות ובאירועים עצובים. בבריתות , בחתונות , בהלוויות וכמובן בתפילות בבית הכנסת בחגים ובאירועים נוספים כמו בר-מצווה.
גלגולו של החפץ : הראשון שהשתמש ורכש את הטלית היה הסבא רבא של יעל נתן שפיבק שהיה ממייסדי קיבוץ גן שמואל ומראשוני המתיישבים בחדרה.
נתן שלא היה אדם דתי לא הרבה להשתמש בטלית אלא בבריתות של 5 נכדיו (היו לו גם 2 נכדות) עם זאת כמנהג היהודים נעשה שימוש בטלית בהלוויה שלו לאחר שנפטר בגיל 80 . הנכד הבכור שלו (מאיר שזה אני) קיבל את הטלית יחד עם הטלית למשמרת יחד עם נרתיק הקטיפה הכחול שתפרה הסבתא רבא חנה ועלי רקומים ראשי התיבות של שמו נ"ש. מאז החפץ נמצא ברשותי ו"מופיע" בכל אירוע משפחתי ובכל תפילת חג ומועד.
החיבור האישי שלי : אני משתמש הרבה מאד בטלית במיוחד כשגרתי בניו יורק (4 שנים) ובמלבורן (עוד 4 שנים) נהגתי ללכת לבתי הכנסת ותמיד נשאלתי מדוע אני עטוף בטלית כל כך ישנה ותמיד סיפרתי את סיפור המשפחה. כמובן שבאירועי בר המצווה של האחים של יעל בברית של הנכד של הדודה של יעל (בן הדוד) התעטפתי בטלית והרגשתי שכל המשפחה נוכחת באירוע. גם אלה שכבר אינם איתנו פיסית.
המסר שאני רוצה להעביר לאחיינית שלי :
יש מסורת משפחתית רבת שנים שכדאי מאד לשמור עליה ויש יופי ותוכן גם בדברים ישנים ולא נוצצים.
דור לדור יביע אומר ע"י ליה שמיר וסבא צקי
|
א. החנוכיה בצבע זהב דהוי ,היא עומדת על 4 רגליים ויש על הבסיס 8 כדים קטנים. על גב החנוכיה יש מגן דוד קטן ולוחות הברית לחנוכיה היה שמש בצד ימין אך במשך השנים השמש נעלם.
ב. החנוכיה משמשת להדלקת נרות חנוכה בחג, תמיד מגיעים נשם ורונן והנכדים ליה רואי ונינה.
ג. החנוכיה נרכשה ע"י אבא שלי, ומאז הוא משמש לנו כחנוכית הבית, ילדיי נשם ורותם תמיד הדליקו את החנוכיה בחג החנוכה ביחד עימי, ומאז רציחתו של רותם, אבא של ליה רונן מחליף את רותם ועוזר בהדלקת הנרות עם אמא נשם.
ד. מאז שאני זוכר את עצמי תמיד הדלקתי עם אבי ואמי את נרות החנוכה.
ה.
פמוט:
מאת: נועה ונעמי שאלתיאל
פמוט עשוי מכסף שעובר מדור לדור.
לפמוט יש חמש זרועות בצדדים וזרוע אחת גדולה במרכז למעלה, לפמוט יש עיטורים עתיקים ומיוחדים. גובהו בין 45ס"מ- 50 ס"מ.
סיפורו של הפמוט במשפחה:
הפמוט הוא מהמאה התשע עשרה שמקורו בפולין. לאחר מכן המשפחה עברה לגרמניה והפמוט תמיד עבר איתם ממקום למקום. סבתי ז"ל סיפרה לי שהפמוט שימש לתאורה בבית לפני המצאת נורת החשמל.
בשנת 1933 לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה המשפחה עלתה לארץ כמובן שלא שכחו את הפמוט.
זיכרונותיי מבית הורי:
בביתי, הפמוט שימש לימי חגים, למאורעות חגיגיים ולהדלקת נרות שבת, אני זוכרת שלפני כל חג אני ואמי ז"ל ישבנו והברקנו את הפמוט וזה מאד ריגש אותי.
המסר שאני רוצה להעביר לנכדתי:
שכדאי לשמור על חפצים בכדי לתת חשיבות לחפץ שאולי בהמשך עוד מבני המשפחה יאהבו אותם וישמרו אותם באותה הדרך שאנחנו עשינו זאת.
"דור לדור יביע אומר"
תחביב שעובר במשפחה
|
התחביב שלנו הוא: ריקוד!
אצלנו במשפחה כבר מסבא רבא שלי אוהבים מאד לעשות שמח ולתת לזה ביטוי בריקודים.
סבא רבא נולד בסלוניקי והוא אהב מאד לעשות צחוקים, ולהשתולל במסיבות בריקודים.
סבא שלי (שלמה) חובב מסיבות, הוא רוקד את ריקודי שנות ה- 60 של אלביס, ריצרד הקטן, ריי צארלס ,ריקודי רוק אנד רול, סלו פוקס, גאייב , וריקודי שנות ה- 70 ושנות ה- 80.
אמא שלי (שילי) כל ילדותה רקדה, היא הייתה במגמת מחול ורקדה סוגים שונים של ריקודים קלאסים.
המסר שלי (סבא שלמה) לנכדתי זהר:
תרקדי, תרקדי, תרקדי ושכל חייך יהיו ריקוד מתמשך.
"דור לדור יביע אומר"
|
רוני וסבתא בת שבע
החפץ: עלי ומכתש מנחושת-
המכתש והעלי רוקעו בעבודת יד כנראה במאה ה -19. יש לו משני צדדיו
ידיות , הוא כבד , גם העלי כבד ומפואר.
הכלי שימש בעבודות מטבח של טחינה וריסוק והכנה לבישול.
הכלי היה שייך לסבתא של סבתי – ואמי הביאה אותו בעלייתה מפולין בשנת
1936.
זהו הפריט היחידי שנשאר מהמשפחה שנותרה בפולין , ושאנחנו לא ראינו
רק שמענו סיפורים , ונהנינו מהבישולים של אמא שלי ,שלמדה בבית , והייתה
הבת שעזרה ובישלה עם אמא שלה.
המסר שלי הוא – שמירה על היחסים והקשרים בין בני המשפחה
לדורותיהם, וכל זיכרונותיהם.
"דור לדור יביע אומר"
כתבה עלי כשחקן
אני הייתי שחקן כדורגל בתחילת דרכי בקבוצת הנוער גדנ"ע יהודה ת"א.בגיל 17 וחצי לאחר בקשת קבוצה מכבי פ"ת מליגת העל עברתי לשחק בקבוצה זו. שיחקתי בה עד גיל 24.החפץ שהבאתי הוא תמונות וכתבות בעיתון על המשחקים בהם שיחקתי והצטיינתי. התפקיד שלי בכדורגל היה קשר שמאלי. אני שמרתי חלק מהכתבות בהם הופעתי.
ההרגשה שלי הייתה טובה.
המסר לנכד שלי
דור לדור יביע אומר
|
שם החפץ: קופסת הטופז
· זוהי קופסה מזהב מעותר כשבמכסה שלה קבועה אבן טופז כתומה גדולה.
· הקופסה מיועדת לאחסון תרופות ששמים בתיק יד.
· החפץ ניתן במתנה לנינה – הסבתא של הסבתא רבא של מיקי, ע"י בעלה אלי. נינה העבירה את הקופסה לג'ולי – האמא של הסבתא רבא של מיקי. ג'ולי העבירה את החפץ לאנדרה – הסבתא רבא של מיקי. אנדרה, אמה של סבתא עליזה העבירה לה את החפץ המדובר.
· זהו חפץ יפה ובעל ערך רגשי שעובר מדור לדור מסוף המאה ה-19. אנחנו מקוות שמיקי, שתקבל אותו תעביר אותו הלאה כך שיישאר תמיד במשפחה.
· הערך הרגשי של חפצים חשוב הרבה יותר מערכם
עלמה ורם (תמר)
דור לדור יביע אומר
מפית מצות
|
המפית תפורה בצורה עגולה (מתאימה למצות שמורות שצורתן עגולה) ובעלת שלושה תאים לשלוש מצות כנהוג בחג הפסח, המסמלות את עם ישראל: כהן, לוי וישראל. המפית העגולה הינה בצבע ורוד עם תחרה, ועליה רקום: שתי כפות ידיים בברכת הכוהנים, שנת תרס"ג וראשי התיבות ח.ט (חיה טבצ'ניק).
חיה טבצ'ניק היא אמו של סבא נח (אבא של סבא רמי). היא רקמה את המפית בשנת 1903 כשהייתה בהריון עם סבא נח, בנה הבכור.
המפית בת 110 שנים (5 דורות):
סבתא חיה - סבא נוח - סבא רמי - תמר (בת של רמי) – עלמה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה